ספרות קלאסית ומודרנית
ספרות יפנית, ספרות סינית וספרות הודית
פרופ' איתמר תיאודור המתמחה בספרות הודית, חוקר את הבהגווד גיטא, מהידועים שבכתבי הקודש ההינדיים, ומנתח אותו כטקסט פילוסופי. הוא חוקר את מבנה הטקסט הימי־ביניימי המרכזי הבְּהָאגַוַטה פּוּרָאנַה, ובכלל זה עוסק באסתטיקה הודית. ד"ר סיוון גורן ארזוני מתמקדת במחקריה בספרות הודית ממדינת קרלה (Kerala) שבדרום מערב הודו, בעיקר זו שנכתבה במאות ה־14–18 בסנסקריט ובמליאלאם, וכן בשפה שמשלבת ביניהן; מחקריה עוסקים גם בנשים בספרות ההודית. ד"ר רוני שריג חוקרת ספרות ילדים יפנית שעוסקת במלחמת העולם השנייה בהשוואה לספרות ילדים שנכתבה בנושא זה בישראל ובמערב. ד"ר מיכל זלצר־לביד חוקרת כיצד משמשת ספרות סינית אתנית פופולרית ככלי לביטוי ולעיצוב זהות לאומית.
(צילום: מיכל זלצר לביד)
חוקרים
-
ד"ר שריג רוני
03-5318231 -
פרופ' תאודור איתמר
03-5318231
ספרות יפנית, ספרות סינית וספרות הודית
פסיפס עשיר של היסטוריה, פילוסופיה ותובנות אוניברסליות
ספרות יפנית, ספרות הודית וספרות סינית – כוללות יצירות אומנות מרתקות והן מזמינות אותנו לצאת למסע שובה לב בזמן, במרחב ובתרבות. כל מסורת ספרותית היא ייחודית בפני עצמה, ובמקביל היא גם שותפה ותורמת לחקר הנורמות החברתיות, המוסר, הרוחניות, החיפוש אחר משמעות והשיח הפילוסופי. מהאפוסים המיסטיים של הספרות ההודית, דרך האסתטיקה והמבט המיוחד על הטבע של הספרות היפנית ועד החיבורים הפילוסופים של ספרות סין, הספרות הקלאסית של מזרח אסיה חוצה גבולות גיאוגרפיים ומספקת תובנות נצחיות על החוויה האנושית.
מתעניינים בספרות יפנית, ספרות הודית או ספרות סינית? – אצלנו בתוכנית ללימודי אסיה בבר-אילן תוכלו ללמוד בקורסים מגוונים במסגרת תואר ראשון רב-תחומי. למידע נוסף צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם.
ספרות הודית
בהודו קיימת מורשת ספרותית עשירה הנפרסת על ציר זמן רחב ומביאה לידי ביטוי את הגיוון והעומק של החיים התרבותיים והרוחניים של תת היבשת. הוודות, שנכתבו בסנסקריט בין השנים 1500 ל-500 לפני הספירה, הם מכתבי הקודש העתיקים ביותר ששרדו, ובהם מזמורים לאלים המגלמים את האתוס הרוחני של הציוויליזציה ההודית הקדומה ומניחים את היסודות להינדואיזם ולפילוסופיית הליבה שלו.
אי אפשר לדון בספרות הודית מבלי להזכיר גם את שני האפוסים הגדולים שנכתבו בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-3 לספירה - המהאבהארטה והרמאיאנה. סיפורים מיתולוגיים המציגים דיאלוג פילוסופי העוסק בדילמות מוסריות, שאלות על מלחמה, אהבה, מסירות, נאמנות וצדק, ודנים במורכבות הטבע האנושי. אלו עיצבו את הזהות התרבותית ההודית במשך אלפי שנים ונחשבים לאנציקלופדיה להתנהגות אנושית.
בספרות ההודית נוכל לפגוש גם דרמה ושירה. בהאסה, מחזאי הודי הידוע במחזות דרמטיים ועתירי פאתוס. יצירותיו שנונות וספוגות מיתולוגיה וסמליות, הן פותחות צוהר לתפיסת העולם ההודית העתיקה ומשלבות בין קודש וחילוניות. קָאלִידָאסַה, הנחשב לשייקספיר של הודו, כתב יצירות מופת ליריות ומחזות המהדהדים את הפילוסופיה ההודית והמיתולוגיה ההינדית.
ספרות יפנית
ספרות יפנית וספרות יפנית קלאסית מציעות חוויה ייחודית. הספרות היפנית מצאה את קולה וגווניה לאורך השנים והתהוותה לספרות יפנית מקורית, הבולטת ברגישות אסתטית מובהקת.
מעשה גנג'י, שנכתב בתקופת היאן בסביבות 1008, על ידי האצילה מורסקי שיקיבו, הוא הרומן הראשון שנכתב ביפן ואף נחשב לרומן הראשון בעולם (כך על פי היפנים לפחות), והוא מתאר את חיי האצולה. זוהי סאגה ארוכה העוקבת אחר חייו ואהבותיו של הנסיך גנג'י ורומן זה עתיר בתיאורים מעודנים של הטבע ובמשחק של רגשות מורכבים וקיימת בו גם נימה בודהיסטית.
סופרת יפנית נוספת המהווה עמוד תווך היא סיי שונאגון, שכתבה את ספר הכרית. שם היא מתארת מחשבות, הגיגים, הרהורים, תצפיות, אנקדוטות ופרשנויות על אודות אירועים שארעו בחצר הקיסרית סדאקו. היא מפגינה כישורי כתיבה שנונים ופואטיים כאחד. לעומת אלו, עלילות הייקה הוא אפוס היסטורי, פרוזה אפית המתארת מלחמה על שליטה ביפן בין שתי משפחות חזקות פוליטית. בספר זה סצינות קרב דרמטיות וסיפורים נוקבים על נאמנות ובגידה. הוא מדגיש את הארעיות של הכוח ואת הטבע המחזורי של החיים, וגם באפוס זה בולטת נימה בודהיסטית.
בספרות היפנית המסורתית בולטת שירת הטאנקה, שירה קצרה בת חמש שורות שיר, שבמרכזו הטבע ותחושטת בכותב או הכותבת. משירת הטאנקה התפתח מאוחר יותר ז'אנר שירי קצר עוד יותר בן שלוש שורות – ההייקו, שבו תיאור תמונת טבעשל רגע בהווה, כמעין תמונת מצלמה.
ספרות יפנית קלאסית כוללת גם מחזות לתיאטרון הנו ומאוחר יותר לתיאטרון הקבוקי. אלו משלבים מוזיקה, ריקוד ודרמה וחוקרים רוחניות, גורל, קונפליקט, גבורה, רומנטיקה וסוגיות על-טבעיות.
ספרות סינית
ספרות סינית היא קפסולה של פילוסופיה וחוכמה מעשית, עם מורשת המתפרסת על פני מאות אלפי שנים.
קונפוציוס, שאמנם לא השאיר כתבים, אך תלמידיו העבירו את חוכמתו על הכתב, מתמקד בסדר החברתי, באתיקה, ובממשל תקין. לאו דזה, פילוסוף ואבי תורת הדאואיזם, כתב את הדאו דה צ'ינג, אוסף של שירים העוסקים בהתנהגות ראויה, משטר, מתינות, פשטות והרמוניה עם הטבע, וביחד עם אמנות המלחמה של סון דזה משפיעים על התרבות הסינית, מעצבים אותה ומשפיעים גם על ההגות העולמית.
לצד כתבי גדולי הפילוסופים הסינים, הספרות הסינית כוללת גם ארבעה רומנים קלאסיים גדולים, אוסף של יצירות מופת פרוזאיות: חלום החדר האדום, רומן הנוגע גם בדאואיזם ובבודהיזם, המסע למערב, נקרא גם הקוף, מסע בודהיסטי עתיר הרפתקאות, גדת המים, רומן הרפתקאות ורומן שלוש הממלכות – אפוס היסטורי המתאר מאבקי כוח. בנוסף, הספרות הסינית כוללת גם יצירות היסטוריות מונומנטליות כמו רשומות ההיסטוריון הגדול של סהָ-מא צ'יאן המשלב נרטיב היסטורי עם אלמנטים ביוגרפים ופילוסופיים.
לצד ספרות סינית ענפה יש גם שירה סינית מפוארת. לִי בּאי, נחשב לאחד מגדולי השירה הסינית בכל הזמנים ובשיריו הוא חוגג את שמחות הטבע, הידידות והיין. דוּ פוּ הוא עוד משורר סיני גדול שכתב על הסבל האנושי, אי צדק ועל מוסר וכן גם המשורר הסיני ואנג ווי – ליצירותיהם של כולם יש עומק רגשי ואסתטיקה לירית כובשת.
ללמוד ולחקור את הספרות היפנית, הספרות ההודית והספרות הסינית במסגרת תואר
ספרות יפנית, ספרות הודית וספרות סינית מביאות לידי ביטוי היבטים אוניברסליים, ממשיכות לרתק רבות ורבים עד היום והן נקראות עד היום בכל רחבי העולם. אז אם אתם רוצים ללמוד ולחקור את הקלאסיקות הספרותיות של מזרח אסיה במסגרת תואר אקדמי, אז כדאי לדעת שתוכלו לעשות כן בתוכנית לימודי אסיה באוניברסיטת בר-אילן, אם במסגרת תואר ראשון במזרח אסיה חד-חוגי או מסלול דו-חוגי.