סביבה וחקלאות

כיצד מאכילים 4.5 מיליארד בני אדם באסיה, שהם יותר ממחצית האנושות? איך ייתכן שבעולם של שפע יש רעב? מה מאיים על אספקת המזון? איך עיצבו ביוּת האורז וגידולו את גורלה של אסיה במהלך ההיסטוריה? מהי תרבות אוכל? כיצד התפתחו תרבויות האוכל באסיה? מה קורה לסביבה הגלובלית כשצריכת הבשר באסיה עולה? מי הבעלים החוקיים של החומר הגנטי של צמחי מזון? מי מחזיק בזכויות על נוסחאות של חומרי הדברה ודישון? מהו כוחם של התאגידים החקלאיים האסייתיים באסיה ובעולם בכלל ומהם יחסיהם עם הממשלות? מהם יחסי הגומלין בין ייצור המזון, צריכתו, הפוליטיקה הבין־לאומית, הדמוגרפיה, התחלואה, המלחמה והשלום?

בכל אלה, ובבעיות נוספות שנוצרות עקב גידול אוכלוסין במצב של משאבים מוגבלים, אנו דנים בקורסים העוסקים בסביבה וחקלאות ביבשת אסיה. משקלה הדמוגרפי היחסי של יבשת זו היה גדול ביחס לשאר חלקי העולם כבר בראשית האלף הראשון, ובהתאם גם ההשפעה הסביבתית של פעילות האדם שבה מאז ועד המהפכה התעשייתית. נציין, בין יתר פעולות האדם בסביבתו: בירוא מואץ של יערות, זיהום אוויר כתוצאה מעיור מוגבר, הידלדלות משאבי קרקע ומים ותופעות של פליטות ועקירה של אוכלוסיות שלמות בגלל שינויי האקלים.

התיעוש הגיע למזרח אסיה בראשית המאה העשרים, אך רק במחצית השנייה שלה וביתר שאת לקראת סיומה הוא הפך משמעותי. האיחור ההיסטורי הזה ואתו המשקל הדמוגרפי הרב של אסיה הופכים את העלייה בפעילות הכלכלית ובצריכה שבה למשמעותיים ברמה הגלובלית. על כן, כדי להבין את מצב הסביבה בעולם חשוב להסתכל על אסיה – הן כמשפיעה על תהליכים סביבתיים אנתרו־פוגניים (Anthropocene)‬‬, כגון, פליטות פחמן, והן כמושפעת מתהליכים גלובליים כמו עליית פני הים. יתר על כן, כדי להבין את ההווה עלינו להבין גם היסטוריה ותרבות.

כך נגלה את ההשפעות ארוכות הטווח של כלכלת המטעים והמכרות, שהיא מורשת הקולוניאליזם באסיה, ונבחן בין השאר את היחס התרבותי הייחודי לחקלאות ביפן; את המאבקים של נזירים בודהיסטיים בדרום־מזרח אסיה נגד בירוא מואץ של היערות; את המקום המוגבל שנותר לפעילים סביבתיים בסין; את האפקט שיש לצמחונות בהודו ובחברות בודהיסטיות על החתימה הסביבתית של ייצור המזון; ואת ההשלכות החיוביות והשליליות של ייצור אנרגיה ממקורות לא מאובנים (שמש, רוח, סכרים הידרואלקטריים) בדרום־מזרח אסיה לשימוש השוק המקומי והשוק הסיני.‬‬‬

(צילום: אלון לבקוביץ)