ראשת החוג הרב תחומי: ד"ר מיכל זלצר-לביד
ד"ר מיכל זלצר־לביד
ראשת החוג הרב תחומי במדעי הרוח
תואר ראשון בלימודי אסיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
תואר שלישי (מסלול ישיר) בלימודי אסיה, אוניברסיטת חיפה
כמה פעמים שאלו אותך "מה תעשי עם תואר במדעי הרוח?" איך התפתחו התשובות שלך במשך השנים, ומהי תשובת המחץ שלך היום?
השאלה הזו תמיד הפתיעה אותי. לא חשבתי שאנחנו, כבני אדם, "צריכים" לעשות משהו עם התואר אלא לרכוש השכלה שתיתן לנו בסיס להתפתחות ולצמיחה. לאורך השנים ראיתי כיצד הסטודנטים והסטודנטיות מסיימים את לימודיהם ומתפתחים לאפיקים שונים ומגוונים.
לכן, כשמתעניינים שואלים: "מה עושים עם תואר במדעי הרוח?"
התשובה שלי היא: "מה שרוצים".
לימודי אסיה הוא תחום מגוון שמקנה שפה זרה, בקיאות בתרבות, בכלכלה ובהיסטוריה. שדה הידע הזה פותח דלתות ואפיקים נרחבים, ובעבורי לא היתה כלל התלבטות. ידעתי שארצה לחקור וללמד את התחום כבר מהתואר הראשון.
מה הביא אותך לתחום? ולמה ללמוד לימודי אסיה דווקא היום?
כמו ישראלים רבים גם אני יצאתי לטיול הגדול אחרי השירות הצבאי (אי שם באמצע שנות ה־90). התרבויות והאנשים שפגשתי הותירו עליי רושם עז ובמהלך הטיול התחלתי לקרוא ולחקור על הדתות ועל ההיסטוריה המקומית של מזרח אסיה. לאחר שובי נרשמתי ללימודי אסיה והרגשתי שהגעתי למקום הנכון. השילוב של מדעי הרוח (היסטוריה, דתות, תרבות ושפה) עם תחומי ידע ממדעי החברה (פוליטיקה, כלכלה, מדיה וחברה), מקנה הבנה רחבה ומעמיקה של אסיה ומפתח לא רק ידע אלא גם מיומנויות של חשיבה ביקורתית, תפיסה לשונית, סבלנות תרבותית ועוד. למעשה צריך לשאול איך אפשר לא ללמוד על אסיה בעולם המתפתח והגלובלי שאנו חיים בו היום.
ספרי לנו אנקדוטה מעניינת מהחיים האקדמיים שלך שאפשר ללמוד ממנה משהו על המחקר בתחום.
במהלך עבודת המחקר שערכתי לפני שנים רבות בצפונה של הודו קיימתי ראיונות עם סופרים טיבטים גולים. באחד המפגשים עם סופר טיבטי מבוגר, שמתגורר שנים רבות בהודו, שאלתי אותו על כמה מהסופרים ומהסופרות שהיו פעילים בטיבט באותה עת. הרגשתי שהוא נסער מהשאלה. הוא לא הכיר את כולם, אך היה בו רגש מעורב. מצד אחד הם בני עמו שחיים במולדתו, ומצד שני הוא ראה בהם "משתפי פעולה" עם השלטון הסיני. כאשר ניסה להסביר לי את המורכבות הזו הוא פרץ בבכי, ואני הייתי המומה ועצובה מכך שהעצבתי אותו. המפגש החשוב הזה חידד בעבורי את המורכבות של עבודת שדה ומחקר איכותני ובעיקר לימד אותי שהשאלות הגדולות, הנוקבות, עוסקות בבני אדם ובמציאות חייהם ולא רק בידע תאורטי.
מהם השילובים האקדמיים המומלצים לדעתך לצד לימודי אסיה?
כל שילוב של לימודי אסיה עם מחלקה אחרת יכול להתאים ולכן זה תלוי בתחומי העניין ובשאיפות של כל סטודנט וסטודנטית. כמובן שהשילובים הקלאסיים הם לימודי אסיה והיסטוריה, לימודי אסיה ומדעי המדינה וגם לימודי אסיה ומזרח תיכון (בעיקר בעבור המעוניינים לעסוק בתחומי הדיפלומטיה והביטחון). שילוב מעניין ורלוונטי הוא לימודי אסיה וגאוגרפיה. תחום איכות הסביבה והאקלים הולך וצובר תאוצה גם באסיה ושילוב כזה יכול להיות גם הוא מאוד אטרקטיבי. לימודי אסיה ולימודי מידע הוא עוד שילוב ייחודי ויישומי מאוד.
מהו ייחודה של המחלקה ושל הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בר־אילן?
האווירה הרב תרבותית. לאורך השנה אנחנו מקיימים אירועים ומציינים חגים ישראליים ואסיאתיים. למשל, בחנוכה אנו מדליקים נרות ועורכים תחרויות סביבונים בשילוב עם הסטודנטים האסייאתים בקמפוס (ועל הדרך מקנחים בקריוקי). בפסח הסטודנטים הזרים שלומדים במחלקה מתארחים בליל הסדר בביתם של סטודנטים ישראלים ובראש השנה הסיני האחרון (2023) הזמינה המורה לסינית, צילה פו וונג, את תלמידי הסינית לביתה לסעודה סינית כהלכתה. הסטודנטים והסטודנטיות אכלו אטריות שמסמלות אריכות ימים, עוגות אורז שמסמלות שפע ושגשוג ושלל מעדנים שצילה הכינה בעבורם.
מהו הכלי החשוב ביותר או היכולת שיש לפתח לעוסקים במדעי הרוח?
היכולת לדעת לשאול את השאלות הנכונות. המפתח לכל מחקר הוא השאלה הנכונה. כבר בשנה הראשונה אני מלמדת את הסטודנטים איך לנסח שאלות מחקר, גם במטלות קטנות, ולאורך לימודיהם אני זוכה לראות איך הם מדייקים יותר ויותר את השאלות כך שיעוררו חשיבה יצירתית, ביקורתית ואנליטית.
אם נציץ לתוך התיק שלך או לחדר העבודה, איזה חפץ מעניין, אולי מפתיע, נמצא בו?
חדר העבודה שלי מלא במזכרות שאספתי לאורך מסעותיי לאסיה ובעיקר לסין. בעת הזאת אפשר למצוא על שולחני ספל חרסינה מעוטר של תה קוריאני משובח שמגיע מהאי ג'ג'ו בדרום קוריאה.
