רצח עם, זיכרון והנצחה

ליצירת קשר

בעידן המודרני חוותה אסיה אירועי רצח עם ואלימות המונית בהיקפים חסרי תקדים. ממחצית המאה התשע־עשרה ועד שנות ה־90 של המאה העשרים, קיפחו עשרות מיליונים את חייהם במעשי טבח מאורגנים ומתוכננים במזרח היבשת ובדרום מזרחה. עד השנים האחרונות, חקר מעשי רצח עם ואלימות המונית התבסס בעיקרו על מקרי מבחן אירופיים, ובראשם שואת היהודים, מתוך כך צמחו הפרדיגמות המחקריות של התחום.

מבט על ההיסטוריה של מעשי ההרג ביבשת המאוכלסת בעולם מגלה פנים אחרות. את תולדות ההרג ההמוני באסיה אפשר לבחון בהקשר של התפוררות האימפריות המסורתיות; המפגש עם הקולוניאליזם האירופי, האמריקני והיפני; צמיחתן של תפוצות וגיבושה של מדינת הלאום. את הנצחתם של מעשי טבח מסוימים בזיכרון הקיבוצי ואת שכחתם של אחרים אפשר לבחון דרך השוואה בין תרבויות זיכרון שונות. בשנים האחרונות, הביאו מגמות חדשות בחקר התחום לא רק להפניית המבט לאסיה, אלא גם לבחינה מחודשת של מקרי רצח עם באירופה לאורן של התובנות שעלו מחקר ההיסטוריה של מעשי רצח עם ואלימות המונית בעולם הקולוניאלי. 

מחקריה של ד"ר רוני שריג עוסקים בזיכרון מלחמת העולם השנייה ביפן ובישראל בספרות ילדים, וכן במחקר של מוזאונים של השואה ביפן ובאירופה ובבחינה השוואתית של הנרטיבים העולים מהם. מחקריה של ד"ר מיכל זלצר־לביד עוסקים בזיכרון של מעשי טבח ואלימות המונית אצל הטיבטים, המונגולים והאוּיְגוּרִים בסין. מחקריו של ד"ר רן שאולי עוסקים בזיכרון של מעשי טבח ואלימות המונית אצל הסינים בתפוצות דרום־מזרח אסיה.

(צילום: אלון לבקוביץ)