מר איתן שי שטראוס

קצת על עצמי: בן 27, בוגר תואר ראשון דו-חוגי בכלכלה+מזה"ת מאוניברסטית אריאל ותאר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן. כיום עובד בחברת "דיפלומט מפיצים" בתור כלכלן, ונותן סיוע לסטודנטים אשר נמצאים במהלך התואר. תחום מזרח אסיה הינו תחום שמאוד מעניין אותי, ולכן בחרתי לקחת את הקורס. תחום גורדי השחקים הינו תחום שאף פעם לא הסתכלתי עליו לפני כן מבחינה אקדמית, ולכן סקרן אותי – ובתחום הזה אין מקום יותר מעניין מאשר סין.

שם המרצה: ד"ר סלנה אורלי

שם הקורס: הרפורמות בסין: היסטוריה, פוליטיקה וחברה בסין מאז 1978

שם העבודה: התפתחות תנופת הבנייה של גורדי השחקים בסין

תקציר העבודה:

העבודה בחנה את תנופת בניית גורדי שחקים חסרת התקדים שהתקיימה בשנים האחרונות בסין, ניתחה את השינויים שקרו בתוכה ואת הסיבות העומדות מאחוריה והסתכלה איך והאם היא תמשיך בעתיד.

כיום בסין ישנם מעל ל-2,000 "גורדי שחקים" (בניינים בגובה של מעל כ-150 מטר), ומתוכם כ-85 המוגדרים כ-"גבוהים במיוחד" (supertall) – מעל גובה 300 מטר. מספר זה הינו יותר ממספר גורדי השחקים בכל שאר מדינות העולם ביחד.

בשנות ה-80 לא היו בכלל גורדי שחקים בסין, עקב מדיניותו של נשיא סין דנג שיאופינג לבנות בעיקר מבנים נמוכים ויעילים במטרה להאיץ את צמיחה הכלכלה. לאחר מכן החלה מגמת שינוי בשנות ה-90 וה-2000 תחת נשיא סין ג'יאנג צה-מין, אשר תחתיו החלה בנייה של גורדי שחקים בערים מרכזיות בסין. שינוי נוסף קרה בתקופתו של נשיא סין חו ג'ינתאו, ועל כן החל מאמצע שנות ה-2000 ועד ימינו נבנים גורדי שחקים מרשימים בכל סין, ולא רק בערים המרכזיות.

תנופת הבנייה הסינית של גורדי שחקים יצרה צמיחה כלכלית רבה, וגרמה להתפתחות הערים הסיניות מערים קטנות ומיושנות לערים מודרניות ומתקדמות בכל מובן של המילה. עם זאת, היא גרמה גם לכך שמרבית הערים הסיניות איבדו את המסורות ההיסטוריות שלהם, פגעה בזהות העירונות והקהילתית ברחבי המדינה, יצרה תופעה של שחיתות מסיבית מסביב לפרויקטי הבנייה והובילה לתחרות של בנייה לגובה בקרב אדריכלים ולבנייה של פרויקטים רבים שאינם מסוגלים להחזיק את עצמם מבחינה כלכלית. משום כך, ניתן לראות כיום למעשה כי למרות ההשפעות החיובית הרבות של התופעה, ממשלת סין הנוכחית בראשות שי ג'ינפינג מנסה להגביל אותו על ידי החמרת מתן האישורים לפרויקטים ומתן מבגלות גובה רבות על הבנייה החדשה בסין.