הסטודנטים שלנו

עבודות נבחרות תש"פ

שם הסטודנטית: שרון נלר

קצת על עצמי: כיום עובדת כרכזת גיוס ומש״א בחברת veev וסטודנטית לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. בוגרת תואר ראשון בלימודי מזרח-אסיה מאוניברסיטת תל אביב ושנת לימודי סינית באוניברסיטת קונמינג. חברת veev היא חברה טכנולוגית-יזמית בתחום הבנייה, ולכן נוצר החיבור בין שני תחומי עניין מרכזיים בחיי: השקעות נדל״ן וסין, עליהם מדברת העבודה שכתבתי. 

שם המרצה: ד"ר הדס פלד

שם הקורס: סין כמעצמה בינלאומית – היבטים כלכליים ומשפטיים

שם העבודה: השפעת התפרצות מגפת הקורונה על השקעות סיניות פרטיות בשוק הנדל"ן בארה"ב

תקציר

העבודה בחנה את מגמת הההשקעות הסיניות בנדל"ן בארה"ב החל משנת 2010 על ידי בחינת שנתוני נדל"ן בארה"ב וניתחה את המגמות השונות העומדות בבסיס מגמות אלו.

עד שנת 2010, ההשקעות הפרטיות היוצאות מסין לארה"ב עמדו על לא יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה, אך בשנה זו חלה עלייה מסיבית. ההשקעות באותה שנה הגיעו ל-14 מיליארד דולר בשנה, וכ-5 שנים לאחר מכן, מספר זה כבר שולש. בשנת 2016, החלה מגמת ירידה קיצונית שהסתיימה בשיא של 5.4 מיליארד דולר שהושקעו בארה"ב מצד משקיעים סיניים פרטיים בשנת 2018. כמות ההשקעות המשיכה לרדת מעט, עד שהגיע ל-5 מיליארד דולר בשנה. הסיבות לירידה בהשקעות כללו מגבלות מצד ממשלת סין על השקעות יוצאות, ביקורות רגולטוריות חזקות מצד ממשלת ארה"ב על השקעות סיניות נכנסות, צמיחה מואטת ונזילות נמוכה של הכלכלה הסינית, והתגברות המתח הגאו-פוליטי בין סין לארה"ב. בשלב זה, מרבית ההשקעות הסיניות בארה"ב התבצעו בצורת רכישות של חברות אמריקאיות על ידי חברות סיניות פרטיות. החלק הנותר התרכז ב-3 ענפים: מוצרים ושירותים (2 מיליארד דולר בשנת 2019), רכבים (0.6 מיליארד דולר) ונדל"ן (0.6 מיליארד דולר).  ההשקעה בנדל"ן אמנם הייתה השלישית בגודלה, אך היא הדגימה ירידה של כ-96% בגודל ההשקעות מממוצע ההשקעות בענף בשנים 2016-2017. במקביל לכניסת הכלכלה הסינית לסגר בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, תוצאות ניתוחים סטטיסטיים עדכניים מהחודשים הראשונים של שנת 2020 מדגימים ירידה משמעותית נוספת בהשקעות הסיניות בארה"ב. הסערה בשוק האמריקאי בעקבות המגפה הייתה יכולה לייצר הזדמנויות השקעה מצוינות עבור סינים בעלי אמצעים, אך המדיניות המגבילה על השקעות חוץ מצד הממשלה בבייג'ינג נותרה המכשול העיקרי במקביל לרגולציה האמריקאית המקשה בנושא.  יתרה מכך, החשש מהתגברות המתח הפוליטי בין ארה"ב וסין והלחץ שמופעל על האזרחים ממנהיגיהן של שתי המדינות, עלול להוות מנגנון הרתעה משמעותי עבור משקיעים פרטיים. לכן, כל עוד המדיניות המגבילה מתוך סין ומחוץ לה תמשך כמו שהיא נכון לרבעון הראשון של שנת 2020, ההשקעות שאכן יתכנו להתקיים ככל הנראה יגיעו מחברות פרטיות שלא נדרשות לאישורים מיוחדים או מקורות מימון בנקאיים, ולא מצד משקיעים סינים פרטיים שמחפשים להגר לארה"ב או לרכוש דירות נופש. מגפת הקורונה מחזקת מגמות אלה.  

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

שם הסטודנט: קרלוס ביחיו

קצת על עצמי: עליתי לארץ בשנת 2005. סטודנט לתואר ראשון במגמה ללימודי אסיה. עובד עם כמה ארגונים בתחום ההסברה ודיפלומטיה.

Image preview

שם המרצה: ד"ר מיכל זלצר-לביד

שם הקורס: סכסוכים אתניים באסיה

שם העבודה: Clash of Identities: Struggle and Conflict in the Philippines

תקציר

The second verse of the Filipino national anthem “Chosen land” (Lupang Hinirang), asserts the importance of three main elements that were explored in my essay: religion, land, and struggle. These elements become connected and reinforced through various collective identities. While not unique to the Philippines, the connection between identity and conflict can be examined through the country’s historical and modern struggles. I believe that the understanding and untangling of the various elements in this complex connection can bring great progress towards a less violent world. For this reason, I explored the subject of this work. My main interest in this essay was to explore how identity leads to struggle and continues to incite conflict in the Philippines. My claim was that the conflict in modern-day Philippines is maintained and fueled by a clash of collective identities that leads to resistance and struggle.

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

 

 

שרון נלר