הסטודנטים שלנו
עבודות נבחרות תש"פ
שם הסטודנטית: שרון נלר
קצת על עצמי: כיום עובדת כרכזת גיוס ומש״א בחברת veev וסטודנטית לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. בוגרת תואר ראשון בלימודי מזרח-אסיה מאוניברסיטת תל אביב ושנת לימודי סינית באוניברסיטת קונמינג. חברת veev היא חברה טכנולוגית-יזמית בתחום הבנייה, ולכן נוצר החיבור בין שני תחומי עניין מרכזיים בחיי: השקעות נדל״ן וסין, עליהם מדברת העבודה שכתבתי.
שם המרצה: ד"ר הדס פלד
שם הקורס: סין כמעצמה בינלאומית – היבטים כלכליים ומשפטיים
שם העבודה: השפעת התפרצות מגפת הקורונה על השקעות סיניות פרטיות בשוק הנדל"ן בארה"ב
תקציר
העבודה בחנה את מגמת הההשקעות הסיניות בנדל"ן בארה"ב החל משנת 2010 על ידי בחינת שנתוני נדל"ן בארה"ב וניתחה את המגמות השונות העומדות בבסיס מגמות אלו.
עד שנת 2010, ההשקעות הפרטיות היוצאות מסין לארה"ב עמדו על לא יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה, אך בשנה זו חלה עלייה מסיבית. ההשקעות באותה שנה הגיעו ל-14 מיליארד דולר בשנה, וכ-5 שנים לאחר מכן, מספר זה כבר שולש. בשנת 2016, החלה מגמת ירידה קיצונית שהסתיימה בשיא של 5.4 מיליארד דולר שהושקעו בארה"ב מצד משקיעים סיניים פרטיים בשנת 2018. כמות ההשקעות המשיכה לרדת מעט, עד שהגיע ל-5 מיליארד דולר בשנה. הסיבות לירידה בהשקעות כללו מגבלות מצד ממשלת סין על השקעות יוצאות, ביקורות רגולטוריות חזקות מצד ממשלת ארה"ב על השקעות סיניות נכנסות, צמיחה מואטת ונזילות נמוכה של הכלכלה הסינית, והתגברות המתח הגאו-פוליטי בין סין לארה"ב. בשלב זה, מרבית ההשקעות הסיניות בארה"ב התבצעו בצורת רכישות של חברות אמריקאיות על ידי חברות סיניות פרטיות. החלק הנותר התרכז ב-3 ענפים: מוצרים ושירותים (2 מיליארד דולר בשנת 2019), רכבים (0.6 מיליארד דולר) ונדל"ן (0.6 מיליארד דולר). ההשקעה בנדל"ן אמנם הייתה השלישית בגודלה, אך היא הדגימה ירידה של כ-96% בגודל ההשקעות מממוצע ההשקעות בענף בשנים 2016-2017. במקביל לכניסת הכלכלה הסינית לסגר בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, תוצאות ניתוחים סטטיסטיים עדכניים מהחודשים הראשונים של שנת 2020 מדגימים ירידה משמעותית נוספת בהשקעות הסיניות בארה"ב. הסערה בשוק האמריקאי בעקבות המגפה הייתה יכולה לייצר הזדמנויות השקעה מצוינות עבור סינים בעלי אמצעים, אך המדיניות המגבילה על השקעות חוץ מצד הממשלה בבייג'ינג נותרה המכשול העיקרי במקביל לרגולציה האמריקאית המקשה בנושא. יתרה מכך, החשש מהתגברות המתח הפוליטי בין ארה"ב וסין והלחץ שמופעל על האזרחים ממנהיגיהן של שתי המדינות, עלול להוות מנגנון הרתעה משמעותי עבור משקיעים פרטיים. לכן, כל עוד המדיניות המגבילה מתוך סין ומחוץ לה תמשך כמו שהיא נכון לרבעון הראשון של שנת 2020, ההשקעות שאכן יתכנו להתקיים ככל הנראה יגיעו מחברות פרטיות שלא נדרשות לאישורים מיוחדים או מקורות מימון בנקאיים, ולא מצד משקיעים סינים פרטיים שמחפשים להגר לארה"ב או לרכוש דירות נופש. מגפת הקורונה מחזקת מגמות אלה.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
שם הסטודנט: קרלוס ביחיו
קצת על עצמי: עליתי לארץ בשנת 2005. סטודנט לתואר ראשון מגמת לימודי אסיה בתכנית רב תחומי במדעי הרוח. עובד עם כמה ארגונים בתחום ההסברה ודיפלומטיה.
שם המרצה: ד"ר מיכל זלצר-לביד
שם הקורס: סכסוכים אתניים באסיה
שם העבודה: Clash of Identities: Struggle and Conflict in the Philippines
תקציר
The second verse of the Filipino national anthem “Chosen land” (Lupang Hinirang), asserts the importance of three main elements that were explored in my essay: religion, land, and struggle. These elements become connected and reinforced through various collective identities. While not unique to the Philippines, the connection between identity and conflict can be examined through the country’s historical and modern struggles. I believe that the understanding and untangling of the various elements in this complex connection can bring great progress towards a less violent world. For this reason, I explored the subject of this work. My main interest in this essay was to explore how identity leads to struggle and continues to incite conflict in the Philippines. My claim was that the conflict in modern-day Philippines is maintained and fueled by a clash of collective identities that leads to resistance and struggle.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
שם הסטודנט: אונור סאדק
קצת על עצמי: עליתי לארץ בשנת 2006. אני בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן במדעי המדינה ולימודי מזרח התיכון (דו-ראשי). כיום עובד בחברת היי-טק בינלאומית כיועץ אסטרטגי וגם כמורה לעברית במרכז ללימודי שפות מזרח התיכון בתורכיה.
שם המרצה: ד"ר סלנה אורלי
שם הקורס: קולנוע, ספרות ותרבות פופולרית בסין המודרנית
שם העבודה: “China’s Soft Power”
תקציר העבודה:
American political scientist, Joseph Nye, coined the term “soft power” in the late 1980s. His 1990 Foreign Policy piece “Soft Power for Politics” defined its connotation as follows: “A country may obtain the outcomes it wants in world politics because other countries – admiring its values, emulating its example, aspiring to its level of prosperity and openness – want to follow it.”
My presentation examines China’s appropriation and application of this concept.
A significant economic rise provides an opportunity for China to expand its influence globally. To do so, Beijing has been developing an international media network and establishing cultural study centers around the world. And while the PRC intellectuals and politicians debate whether promoting China’s traditions, values, language, and culture can win it more friends, its government persistently allocates vast funds to back programs that enhance the country’s international image.
In this presentation I document the most significant of these programs. I start by pointing out the importance of Confucius Institutes. China opened its first Confucius Institute in 2004 in Seoul, South Korea and by January 2018 boasted more than five hundred branches around the world. I then note that China has become a top destination for international students and that, according to the Institute of International Education, in 2017 it ranked third among the world’s most popular study destinations. Finally, I discuss China’s use of cinema and other art forms in the context of ‘soft power’. China’s leadership group under Hu Jintao recognized that Western culture and values have gone global in a way that Chinese culture and values have not, and invested billions in the effort to export China's value system, building the world's most modern soundstages, production facilities, post-production houses, animation houses etc. The Hu Jintao leadership elevated China’s ‘soft power' offensive and its cultural means to the highest level of strategic importance. The 2008 hosting of the summer Olympics in the Chinese capital exemplified this policy and also represented a significant milestone in China’s exploration of its ‘soft power’ arsenal.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
שם הסטודנט: איתן שי שטראוס
קצת על עצמי: בן 27, בוגר תואר ראשון דו-חוגי בכלכלה+מזה"ת מאוניברסטית אריאל ותאר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן. כיום עובד בחברת "דיפלומט מפיצים" בתור כלכלן, ונותן סיוע לסטודנטים אשר נמצאים במהלך התואר. תחום מזרח אסיה הינו תחום שמאוד מעניין אותי, ולכן בחרתי לקחת את הקורס. תחום גורדי השחקים הינו תחום שאף פעם לא הסתכלתי עליו לפני כן מבחינה אקדמית, ולכן סקרן אותי – ובתחום הזה אין מקום יותר מעניין מאשר סין.
שם המרצה: ד"ר סלנה אורלי
שם הקורס: הרפורמות בסין: היסטוריה, פוליטיקה וחברה בסין מאז 1978
שם העבודה: התפתחות תנופת הבנייה של גורדי השחקים בסין
תקציר העבודה:
העבודה בחנה את תנופת בניית גורדי שחקים חסרת התקדים שהתקיימה בשנים האחרונות בסין, ניתחה את השינויים שקרו בתוכה ואת הסיבות העומדות מאחוריה והסתכלה איך והאם היא תמשיך בעתיד.
כיום בסין ישנם מעל ל-2,000 "גורדי שחקים" (בניינים בגובה של מעל כ-150 מטר), ומתוכם כ-85 המוגדרים כ-"גבוהים במיוחד" (supertall) – מעל גובה 300 מטר. מספר זה הינו יותר ממספר גורדי השחקים בכל שאר מדינות העולם ביחד.
בשנות ה-80 לא היו בכלל גורדי שחקים בסין, עקב מדיניותו של נשיא סין דנג שיאופינג לבנות בעיקר מבנים נמוכים ויעילים במטרה להאיץ את צמיחה הכלכלה. לאחר מכן החלה מגמת שינוי בשנות ה-90 וה-2000 תחת נשיא סין ג'יאנג צה-מין, אשר תחתיו החלה בנייה של גורדי שחקים בערים מרכזיות בסין. שינוי נוסף קרה בתקופתו של נשיא סין חו ג'ינתאו, ועל כן החל מאמצע שנות ה-2000 ועד ימינו נבנים גורדי שחקים מרשימים בכל סין, ולא רק בערים המרכזיות.
תנופת הבנייה הסינית של גורדי שחקים יצרה צמיחה כלכלית רבה, וגרמה להתפתחות הערים הסיניות מערים קטנות ומיושנות לערים מודרניות ומתקדמות בכל מובן של המילה. עם זאת, היא גרמה גם לכך שמרבית הערים הסיניות איבדו את המסורות ההיסטוריות שלהם, פגעה בזהות העירונות והקהילתית ברחבי המדינה, יצרה תופעה של שחיתות מסיבית מסביב לפרויקטי הבנייה והובילה לתחרות של בנייה לגובה בקרב אדריכלים ולבנייה של פרויקטים רבים שאינם מסוגלים להחזיק את עצמם מבחינה כלכלית. משום כך, ניתן לראות כיום למעשה כי למרות ההשפעות החיובית הרבות של התופעה, ממשלת סין הנוכחית בראשות שי ג'ינפינג מנסה להגביל אותו על ידי החמרת מתן האישורים לפרויקטים ומתן מבגלות גובה רבות על הבנייה החדשה בסין.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
שם הסטודנט: איל רוטמן
קצת על עצמי: בוגר תואר ראשון בלימודי תקשורת, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר-אילן. מתמחה בניתוח תוכן איכותני, החל מאינטראקציות באתרי רשתות חברתיות וכלה בסמיוטיקה של טקסטים תקשורתיים.
שם המרצה: ד"ר סלנה אורלי
שם הקורס: קולנוע, ספרות ותרבות פופולרית בסין המודרנית
שם העבודה: “Some Kind of Strange Bird”: An Analysis of Mo Yan’s “Soaring”
תקציר העבודה:
Written in the 1990s by the Noble Prize-winning author, Mo Yan, “Soaring” is a short story in the long line of Chinese literary works dealing with arranged marriage. My essay analyzes its different aspects. First I point out that “Soaring” represents Mo Yan’s work at its best: featuring his signature blend of hallucinatory realism, evocative imagery, dark humor, and sharp socio-cultural satire. Secondly, I discuss its content in the context of Chinese “root-searching” literary movement that was prominent in the 1980s and that called for a “reinvention” of Chinese culture while retaining its essence. Finally, I examine how Mo Yan utilizes the short story’s colorful cast of characters to convey a critical message about women’s position in the Chinese society. “Soaring” exposes the archaic, patriarchal customs of the Chinese society that objectify and commodify women, rendering them hopelessly powerless. This point is ever more relevant in the age of global #MeToo movement. I conclude by suggesting that an individual revolutionary can only defy societal restraints so much, and that the real change requires a “united front” and a collective effort --- even if the first step often demands bitter, costly sacrifices.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
שם הסטודנטית: דנה פינס
קצת על עצמי: דוקטורנטית לספרות אנגלית, סופרת, מנחת סדנאות כתיבה ומורה לאנגלית.
מחברת סדרת ספרי הפנטזיה "קללת המלאכים".
״קולו של איש חי מת״, הראשון בסדרה, היה מועמד לפרס גפן ונכנס לקטגוריית ספרי הפנטזיה המומלצים באתר סטימצקי. הספר השני, ״המחברת האבודה״, הושק בספטמבר 2020 לרוכשי המכירה המוקדמת ובקרוב יהיה זמין לקהל הרחב.
שם המרצה: ד"ר סלנה אורלי
שם הקורס: קולנוע, ספרות ותרבות פופולרית בסין המודרנית
שם העבודה: The Monkey King: China's Cross-Cultural Symbol
תקציר העבודה:
The Monkey King is one of the most famous Chinese literary heroes and a timeless cultural phenomenon that crosses Chinese national borders.
In this presentation, I first trace the very emergence of the legend of Sun Wukong (the Monkey King) and locate its historical origins in China’s Song dynasty (960–1279). I then explain how Sun Wukong, the protagonist of the famous 16th-century Chinese classical novel Journey to the West, has since inspired numerous books, novels, movies, television programs, video games, comics, as well as stage plays. By investigating several elements inherent in such inexhaustible interest in Sun Wukong, my presentation reveals him as a cultural agent that embodies the struggle of the "other" by resisting hierarchy and social conventions, as well as a symbol of redemption and growth.
