הקשר בין יבשת אסיה לחג החנוכה

איפה נמצאת ישראל, במזרח התיכון או בחלק המערבי של יבשת אסיה? בדרך כלל אנחנו חושבים על המזה"ת ומזרח אסיה כעל שתי יחידות גיאוגרפיות מובחנות שמנהלות ביניהן קשר רופף למדי לאורך ההיסטוריה. אבל חנוכה היא הזדמנות להיזכר בתקופה היסטורית שבה ארץ ישראל הייתה חלק מיחידה פוליטית אחת שהשתרעה מכאן ועד  לנהר האינדוס שבהודו. זו הייתה האימפריה הסלווקית שנוסדה עם מותו של אלכסנדר מוקדון על ידי  סלאוקוס הראשון שהצליח ליצור ממלכה שכללה את כל כיבושיו המזרחיים של אלכסנדר עד להודו ועמוק אל תוך מרכז אסיה. ואכן בספר חשמונאים א' מופיעה תזכורת לקשר עם הודו בסיפורו מותו של אלעזר, אחיו של יהודה המכבי. על פי המתואר,  במהלך קרב בית זכריה (בגוש עציון של היום, לא רחוק מהכפר חירבת זכריה) בשנת 162 לפה"ס  ראה אלעזר  פיל מלחמה גדול נושא לוחמים רבים  שאותו הוא זיהה כפילו האישי של המלך אנטיוכוס החמישי: ”וירוץ אלעזר כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו.” אלעזר דקר את הפיל ונמחץ תחתיו (לרוע המזל הפיל לא היה פילו של המלך ולמרות גבורתו של אלעזר, הקרב נגמר בתבוסת המכבים). אבל לעניינו,  מאיפה הגיע הפיל הזה שהיה על פי ספר המכבים אחד מ32 פילים שהשתתפו בקרב, ללבה של ארץ יהודה? 

התשובה נעוצה בסיפור ייסודה של האימפריה הסלווקית כ150 שנה קודם לכן על ידי סלאוקוס הראשון. לאחר שנלחם כשנתיים בהודו, קיבל סלאוקוס מצ'אנדראגופטה מאוריה, סבו של אשוקה מאוריה,  אשר הממלכה המאורית תחת הנהגתו תחלוש לימים  על מרבית תת היבשת ההודית, 500 פילי מלחמה. זאת כחלק מברית ביניהם, שכללה את נישואי בתו של סלאוקוס לצ׳אנדראגופטה, ואת נסיגת הסלווקים מהודו. בתמורה להבטחה שהוא יעזוב את הודו במנוחה ויפנה מערבה. דרך אגב, אותו אשוקה ידוע בכך שהתחרט על האלימות הקשה שהפעיל במהלך כיבושיו ופיזר לכל אורך גבולות ממלכתו כתובות חקוקות בסלע בהן הוא מודיע שאימץ את הדת הבודהיסטית ומקדם רעיונות של אי אלימות. אלו הן הכתובות הראשונות שהתגלו בהודו.

קשה לדעת אם הפיל שמחץ את אלעזר היה מצאצאיו של הפילים ההודים שניתנו למייסד השושלת או ייבוא חדש אך בספר החשמונאים מצוין בפירוש כי הפיל שפגש אלעזר הונהג על ידי "איש הודו". בתקופת מרד החשמונאים האימפריה הסלווקית כבר הייתה בדעיכה והאזורים המזרחיים ביותר כבר לא היו בשליטתה הישירה אך הקשר המסחרי עם הודו נמשך והממלכות ההלנסטיות עשו בפילי מלחמה שימוש תדיר. בקרב רפיח למשל, שנערך בין ממלכות סלאוקוס ותלמי  כשישים שנה קודם לכן השתתפו לא פחות ממאתיים פילי מלחמה (לא כולם פילים הודים. מלכי בית תלמי ששלטו במצרים נלחמו דווקא  עם פילים אפריקאים שמאוחר יותר גם שימשו את חניבעל במסעו המפורסם אל מעבר לאלפים).

בקיצור אחרי הנרות, הלביבות והסביבונים, תקדישו השנה רגע של מחשבה על עולם שבו הגבולות היו אחרים לגמרי – עולם שבו אפשר היה לרכב על הפיל כל הדרך מכאן ועד להודו.